בעולם הקולנוע והטלוויזיה, פס הקול הוא הרבה יותר מרק מוזיקת רקע. הוא דמות בפני עצמה, כלי רב עוצמה המסוגל לעצב את האווירה, להעמיק את הרגשות ולהעצים את הנרטיב הוויזואלי. במאים ומפיקים מנוסים יודעים כי בחירת הקול הנכון לשיר הנושא או לרגע דרמטי מרכזי יכולה להפוך סצנה טובה לסצנה בלתי נשכחת. כאן נכנס לתמונה הצורך בכישרון ווקאלי יוצא דופן, ולכן אין זה מפתיע שיותר ויותר הפקות מחפשות הקלטות לפסקולים: קול בינלאומי עם מנעד רחב להפקות קולנוע וטלוויזיה. קול 'בינלאומי' בהקשר זה אינו מתייחס רק ליכולת לשיר בשפות שונות, אלא לאיכות אוניברסלית שחוצה גבולות תרבותיים. זהו קול שיכול להישמע טבעי ואותנטי בפסקול של סרט הוליוודי, דרמה אירופאית או סדרת טלוויזיה ישראלית המיועדת לשוק העולמי. הוא נושא עמו איכות קלאסית, על-זמנית, שאינה כבולה לטרנדים חולפים. המנעד הרחב הוא תכונה קריטית נוספת. הפקות קולנוע וטלוויזיה דורשות גמישות ורסטיליות עצומה. זמרת המקליטה לפסקול צריכה להיות מסוגלת להפיק מעצמה קשת רחבה של רגשות: החל מלחישה פגיעה ואינטימית בסצנה שקטה, דרך זעקה מלאת כאב ברגע של שבר, ועד לשירת הלל אופטימית ומלאת תקווה בסיום הסרט. היכולת לשלוט בדינמיקה, בגוון ובטקסטורה של הקול היא אמנות בפני עצמה, והיא זו שמאפשרת למלחין ולבמאי לממש את חזונם האמנותי במלואו. כאשר מחפשים את השילוב המושלם עבור הקלטות לפסקולים, קול בינלאומי עם מנעד רחב להפקות קולנוע וטלוויזיה הופך למשאב יקר ערך. קולה של טילדה רג'ואן הוא דוגמה מובהקת לכך. יכולתה לנוע בחופשיות בין סגנונות, משאנסון צרפתי ועד מוזיקת עולם, והשליטה המוחלטת שלה בכלי המופלא שהוא קולה, הופכים אותה לבחירה אידיאלית עבור הפקות המחפשות איכות וייחודיות. קול כזה יכול להעניק זהות מוזיקלית לסרט שלם, להפוך שיר נושא ללהיט, ובעיקר – לגעת בצופים באופן עמוק ורגשי. בסופו של דבר, הקול הנכון בפסקול הוא המכחול שמוסיף את הצבע הסופי לתמונה. הוא הופך את החוויה הוויזואלית לחוויה רב-חושית, ומשאיר את הצופה עם זיכרון רגשי חזק שילווה אותו הרבה אחרי שהקרדיטים ירדו.